הבאזזוורדס של 2017

אז מה היה לנו השנה? כרגיל בעולם הפרסום, לא מעט באזזוורדס נוספו לנו השנה, וכיאה לבאזזוורדס, את רובן לא נזכור בשנה הבאה מקסימום בעוד שנתיים. אלו הן עשרת מילות הבאזז המשמעותיות ביותר בעולם השיווק הדיגיטלי של השנה האחרונה (בכנסים הן הכי נפוצות). חלקן טחונות עוד מ-2015, חלקן רלבנטיות לא רק לעולם השיווק הדיגיטלי, חלקן (כנראה שרובן) מיותרות בהחלט. אז אם יצא לכם להיתקל, ולא הבנתם מה רוצים מכם. לפניכם מילות הבאזז הנבחרות לשנת 2017 של עולם השיווק הדיגיטלי:

הדרוג שלנו:

• רלוונטי – ביטוי שאתה צריך להכיר ואף רצוי להשתמש בה.
• די רלוונטי –  ביטוי שאתה צריך להכיר אך להשתמש במשורה (במידה).
• לא רלוונטי – כדאי להכיר כדי להבים על מה אנשים מדברים.
• חלול – חסר משמעות. להימנע מלהשתמש.

”Big Data”
"Big data" כבר הוגדרה כמיילי סיירוס של עולם הבאזוורדס, כלומר יחסית צעירה אך משומשת להפליא (שלא לומר מאוסה). בכל מקרה, לאן שלא תפנו, בין אם זה כנס פרסומי או טכנולוגי, תיאלצו לשמוע את המונח לפחות מספר פעמים.
מה בדיוק המושג אומר? לנו הוא נשמע כ-"הרבה מידע", בפועל, הכוונה ברוב המקרים היא לגדילה האקספונינציאלית של זמינות המידע. השימוש במונח נעשה ע"י אלו המנסים לשכנע מותגים להשקיע וליישם יותר טכנולוגיה או/ו תקציבים בפרסום באינטרנט. תיאורטית, המונח מתאר את כמות המידע העצומה שזמינה כיום למפרסם על לקוחותיו. מעשית, אף מפרסם לא ממש יודע מה לעשות עם כל המידע הזה.
מבדיקה שערכנו, מרבית הבלוגרים בתחום השיווק הדיגיטלי המתייחסים ל-Big Data עושים זאת בזילזול (עד רמת המיאוס). הסיבה: לא זו בלבד שהמונח טחון ברמות קיצוניות, לא מעט ממומחי השיווק הדיגיטלי ברשת מעלים תהיות לגבי הרלבנטיות שלו לתחום נכון להיום.
מתי להשתמש: נתקעתם עם הפרזנטציה? רוצים לתאר משהו שאין לכם מושג לגביו? נסו Big Data – זה ה"יאדה יאדה יאדה" של עולם השיווק הדיגיטלי.
דוגמה לשימוש: "יש לכם תקציב פרסום של 5,000$ ?…. נשמע טוב, אבל בעולם של BIG DATA נראה לי ש-10,000$ יותר מתאים….(9,000 מתוכם ילכו למומחים שינסו לנתח את כל המידע, יסיקו אפס מסקנות פרדוקטיביות, אבל זה כבר זניח").

דרוג – די רלוונטי

"Native Advertising"
בעברית "פרסום משולב תוכן" – שיטת פרסום באינטרנט המשתלבת בחוויית צריכת התוכן של המשתמש (ויקיפדיה).
בתכל'ס זוהי עוד דרך להגיד "תוכן ממומן" ולפגוש את הקהל שלך איפה שהוא אוהב להימצא, להציג בפניו תוכן הרלבנטי לתחומי העניין שלו.
מתי להשתמש: מילת באזז קלאסית – מילה שאין בה צורך, המתארת משהו קיים שכמעט כל לקוח ישמח ללמוד ולהשוויץ בה.
דוגמה לשימוש: "... Outbrain ו- Taboola הן באמת דרך נפלאה להגיע ללקוחות שלכם, ובכלל, כל ה-native advertising מאוד מתאים לאופי הפעילות שלכם…"

דרוג – לא רלוונטי

”The Internet of Things”
"האינטרנט של הדברים" הוא מושג מוכר מזה מספר שנים, ובניגוד למילות באזז אחרות, הוא באמת מתרחש ומשפיע על חיי כל אחד ואחת מאיתנו: חיישנים שמזהים שאתם צריכים להחליף צמיגים ברכב, מקרר שמתריע על בעיה במנוע שלו או על מחסור בחלב וכו'. נכון, יש כאן פוטנציאל לא רע עבור המפרסמים: למה לא לפרסם צמיגים לאנשים שבאמת צריכים להחליף אותם? אין סיבה. הבעייתיות הגדולה קשורה ישירות למידת ההתפתחות של ה-"IoT" (ראשי תיבות): כל מי שניסה לפרסם מוצר רפואי (או שקשור במידת מה לרפואה) באמצעות שיווק מחדש ב-Google נתקל בה. המשמעות האמיתית שמאחורי המושג "IoT" (בהקשרים פרסומיים) היא מחיקת המושג פרטיות. ולכן, כמו שלא ניתן לפרסם רופא עור ב-Remarketing של Google בשל הטיעון כי בכך נחשפים אנשים הסובלים מבעיה רפואית, כך נכון הדבר לגבי האפשרות לפרסם בעקבות דיווחים ממכשירים – מרבית הסיכויים שגם דיווחים של המקרר על כך שנגמר לכם החלב יישארו בגדר משהו אישי, שלא ניתן יהיה לחשוף אותו בצורה זו או אחרת (חוקית) למפרסמים.
מתי להשתמש: רוצים להראות ללקוח שאתם עם היד על הדופק? זו הדרך. לא רק מילת הבאזז, גם המשמעות שמאחוריה.
דוגמה לשימוש: "ה-Internet of Things ייפתח בפניכם אפשרויות אינסופיות, כדאי לכם להתחיל להיכנס לזה כבר עכשיו. עוד שנתיים כבר תוכלו לפרסם נייר טואלט למי שבדיוק אזל לו…."

דרוג – לא רלוונטי

"Growth Hacking"
לא קיים תרגום לעברית ל-'Growth Hacking' (פרצית -צמיחה?). אז עם קצת חשיבה יצירתית, הבנה טכנולוגית, ומבלי להוציא כסף על זה (שזה בגדול חלק מהמשמעות של Growth Hacking) חשבנו על זה והגענו ל-"ויראליות חסכונית" אולי אפילו "קמצנית".  ושוב, מושג שנטחן דק-דק, מתייחס למלא דברים, מעורפלים והיפסטריים. פריצת-צמיחה נפוצה בעיקר בסטארט-אפים, בהם המטרה היא צמיחה מואצת בשלב הפצה מוקדם. פריצת-צמיחה יכולה להתמקד בהורדת עלויות פר לקוח, אבל המטרה העיקרית היא יציבות ארוכת טווח – כפי שהבלוגר, אליאב לנקרי מציין במאמר מאוקטובר 2016, ״האקר-צמיחה אינו משווק ואינו עדיף על משווק. מטרתו העיקרית היא להבטיח צמיחה לסטארטאפ״
מתי להשתמש: קלאסי לשימוש פנימי או ללקוחות עם תקציב נמוך.
דוגמה לשימוש: "אין לכם תקציב לזה? אז אפשר אולי לעשות Growth hacking ולהביא לכם 5,000 לייקים לעמוד ו-10,000 שיתופים (אצל ילדים בני 18, טוקבקיסטים ומחפשי מציאות בחינם, אבל היי…מי בודק)".

כשהמונח זכה להכרה ראשונית רבים שיערו שפריצת-צמיחה תשנה את פני השיווק לעד, אחרים חושבים כמו לורן הוקנסון, שאמרה בפוסט ב-Mashable, שפריצת-צמיחה זה פשוט מילת הבאזז החדשה בשיווק. נכון להיום המונח ״פריצת-צמיחה״  משום מה המשיך לצבור פופולריות (לא מובנת)

דרוג – די רלוונטי

"Deep Linking"
ההגדרה המקורית מתייחסת לאפשרות לקישור לדף פנימי באתר. בקונטקסט של שיווק דיגיטלי אנו מדברים על מושג חדש יחסית המתייחס לאפשרות לקשר שני עולמות נפרדים: אפליקציות של מכשירים ניידים והרשת. באמצעות deep linking ניתן לפתוח אפליקציה בחלק מסוים שלה, ובאופן נרחב יותר זה מאפשר למפרסמים למנף את התשתית הבסיסית של פרסום דיגיטלי (שבנויה על סטנדרטים של web) אל תוך עולם ה-app. הבעייתיות: פרסום באפליקציות רלבנטי למשחקים ו…תזכירו לי מה עוד?
מתי להשתמש: לקוח המעוניין לפרסם אפליקציות / באפליקציות (אבל בעיקר כאלו המכירים את כל ה-buzzwords שכבר עברנו עליהם).
דוגמה לשימוש: "פרסום באפליקציות זה באמת אחלה רעיון למוצר שלכם, אבל בוא נמנף את זה נעשה deep linking כדי שנוכל לנצל את זה כמו שצריך לכל הפלטפורמות האפשריות."

דרוג – לא רלוונטי

"Rich Media"
"מדיה עשירה" מושג טיפה יותר ותיק מתייחס באופן נרחב לתוכן דיגיטלי הכולל וידאו, תמונה או קול, באופן מעשי יותר, מרבית ההתייחסות למושג זה נעשית בהקשר של מודעות תצוגה ובאנרים שמתרחבים ומשלבים אלמנט אינטראקטיבי. השיפורים ב-HTML5 ובמערכות ההפעלה של פלטפורמות הניידים דוחפים קדימה את פורמט ה-Rich Media.
הבעייתיות: rich media מתייחס למכשירים ניידים, ולכן גם צריך להתאים כל מודעה לגדלים שונים, מערכות הפעלה, פורמטים, אפליקציות, או בקיצור: עלויות וזמן. ואז גם מגיע האלמנט של מידת המעורבות של הקהל, שלא תמיד עומדת בציפיות.
מתי להשתמש: עזבו, מדובר ב-buzzword בירידה. אפילו למפרסמים אין כ"כ כוחות למושג.
דוגמה לשימוש: "היו קמפיינים מאוד מוצלחים עם מודעות rich media בארה"ב, אבל זה כ"כ 2014. אפשר להשיג תוצאות יותר טובות בעשירית המחיר עם growth hacking".

דרוג – די רלוונטי

"Personalization" and "Localization"
הקונספט של פרסום לוקאלי ומותאם אישית אינו חדש, אך יחד עם זאת השילוב של שני האלמנטים צובר תאוצה בשנים האחרונות. גם Google עצמם אימצו את הקונספט הזה ומציג בתוצאות החיפוש מפה של האזור עם החנויות הקרובות אליך, הם גם זוכרים באיזו חנות השארת מוצרים ב-cart ויכוונו אותך חזרה לחנות.
מתי להשתמש: סופסוף באזז וורד, שהיא גם לא סתם מילה שבאה להחליף מילה אחרת קיימת, או לתאר פעולה שהיפסטר משועמם החליט שראוי ליצור עבורה מילה. רלבנטי לכל לקוח – החל מרשת קמעונית עם חנויות בכל פינה וכלה במנעולן שרוצה לפרסם את עצמו רק בעפולה.
דוגמה לשימוש:  הפעם ללא חירטוט "אל תזרוק את הכסף שלך. עם localization נכון, התקציב שלך יכול לרדת בחצי (איזה לקוח לא ירצה לשמוע את זה?) ".

דרוג – רלוונטי

"Thought Leader"
המונח "מוביל מחשבה" אינו חדש, אך בשנתיים האחרונות השימוש בו נעשה בתכיפות מעוררת בחילה (כל קואוצ'ר מתחיל משתמש בו). הטרמינולוגיה בבסיסה אינה קשורה בהכרח לשיווק דיגיטלי, אבל היא אינה חסה על העוסקים בתחום. בעייתיות: סיכוי שמי שאינו אמריקאי יסתכל עליך בעין עקומה.
מתי להשתמש: מושלם מול לקוחות נרקיסיסטים שישמחו לחנך את העולם.
דוגמה לשימוש: "וואו, מאמר גאוני! אתם חייבים להריץ את זה ב- Taboola תוך חודש אתם ללא ספק נחשבים ל-thought leader בתחום".

יש אפילו אתר בעברית שעוסק רק בזה וטוען כי מובילי דעה ברשת החברתית קיימים בכל הפלטפורמות: פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וסנאפצ’אט. אלה הם הילדים הכוכבים של העידן המודרני והם נהיים יותר ויותר משופשפים לגבי איך לשתף פעולה נכון עם חברות באופן יצירתי ומותאם. עוד נתון מעניין מראה כי 47% ממשתמשי האינטרנט נעזרים בחוסם פרסומות מה שנותן לעסקים וחברות אפילו עוד יותר סיבות לשווק באמצעות מובילי דעה.

דרוג – רלוונטי

"Snackable content"
בעידן בו אחוז הילדים שנטלו ריטלין בשבוע האחרון גבוה מאלו שקראו ספר בשנה האחרונה, taboola, ו-outbrain הם מוצרים נפלאים, אבל בעיקר עבור טווח גילאים שכבר מתכנן את הפנסיה. "חטיפי תוכן" הם הצעקה האחרונה (וכן, זה אכן נשמע כמו "עיברות" סטייל שנות השמונים של רשת ג').
Instagram, Vine,  Pinterest ו- Snapchats הם דוגמאות קלאסיות ל"חטיפים" – תוכן קצר, ויראלי וקל לצפייה שמכוון לקהל הניידים. היכולת לנצל לצרכים פרסומיים כל pin, tweet או vine שעשו על המוצר שלך תקנה לך אפשרויות חשיפה עצומות, ובמיוחד אצל דור שאין לו סבלנות אפילו לקרוא את השורה וחצי של AdWords. בעייתיות: קהל מאוד צעיר, טרנדיות קיצונית (היום רלבנטי, מחר לא), הפרעות קשב כבר אמרנו?
מתי להשתמש: קלאסי לפרסום ממתקים, קלפי משחק, משחקי מחשב וכו'…
דוגמה לשימוש: "הסרטון שלכם ב-vine עם הדוגמנית שנוהגת ברכב של החברה וצורחת מהנאה זה snackable content מדהים, אבל אני לא סגור על התאונה בשנייה האחרונה".

דרוג – חלול

“Millennials”
הילדים מהסעיף הקודם…זה דור המילניאלס – דור הריגושים המהירים. פעם קראו להם דור Y (ילידי 82 עד תחילת שנות ה-2000), אבל כיאה לדור ה-Y, הם מצאו טרמינולוגיה קצת יותר ייחודית. אז בקיצור, המילניאלס הם הקהל הצרכני הגדול ביותר בעולם המערבי. המילניאלס הפך למושג מאוד פופולארי ושגור (בעיקר בקרב המילניאלס עצמם).

דור ה-Y גדל לתוך ההאצה המהירה בפיתוחים הטכנולוגיים בתחום המחשבים והאינטרנט והוא בעל נגישות לכלים ואמצעי תקשורת מתקדמים. זה דור הילידים הדיגיטליים, הדור שנחשף מגיל צעיר לגירויים גלובליים: מוזיקה, מזון מהיר, שידורי חדשות ואירועים מרחבי העולם, אינטרנט וכו'. הוא חווה יותר מכל דור אחר חוויות בעלות אופי גלובלי, כגון נופשים וטיולים בעולם, שיחות בינלאומיות, רשתות חברתיות עולמיות וקניית מותגים ומוצרים מכל רחבי העולם
מתי להשתמש: תמיד, אלא אם זיהיתם שהלקוח שמולכם לא סובל מילניאלס או טרמינולוגיית מילניאלס.
דוגמה לשימוש: "זה קמפיין קלאסי לדור המילניאלס – Snackable content קצר, ויראלי, עם מסר שיווקי סמוי!".

דרוג – רלוונטי

מכירים עוד באזזוורדס  רשמו בתגובות.