Archive | שיווק באינטרנט RSS feed for this section

הבאזזוורדס של 2015

אז מה היה לנו השנה? כרגיל בעולם הפרסום, לא מעט באזזוורדס נוספו לנו השנה, וכיאה לבאזזוורדס, את רובן לא נזכור בשנה הבאה מקסימום בעוד שנתיים. אלו הן עשרת מילות הבאזז המשמעותיות ביותר בעולם השיווק הדיגיטלי של השנה האחרונה (בכנסים הן הכי נפוצות). חלקן 2884a21טחונות עוד מ-2014, חלקן רלבנטיות לא רק לעולם השיווק הדיגיטלי, חלקן (כנראה שרובן) מיותרות בהחלט. אז אם יצא לכם להיתקל, ולא הבנתם מה רוצים מכם. לפניכם מילות הבאזז הנבחרות לשנת 2015 של עולם השיווק הדיגיטלי:

”Big Data”
"Big data" כבר הוגדרה כמיילי סיירוס של עולם הבאזוורדס, כלומר צעירה אך משומשת להפליא (שלא לומר מאוסה). בכל מקרה, לאן שלא תפנו, בין אם זה כנס פרסומי או טכנולוגי, תיאלצו לשמוע את המונח לפחות מספר פעמים.
מה בדיוק המושג אומר? לנו הוא נשמע כ-"הרבה מידע", בפועל, הכוונה ברוב המקרים היא לגדילה האקספונינציאלית של זמינות המידע. השימוש במונח נעשה ע"י אלו המנסים לשכנע מותגים להשקיע וליישם יותר טכנולוגיה או/ו תקציבים בפרסום באינטרנט. תיאורטית, המונח מתאר את כמות המידע העצומה שזמינה כיום למפרסם על לקוחותיו. מעשית, אף מפרסם לא ממש יודע מה לעשות עם כל המידע הזה.
מבדיקה שערכנו, מרבית הבלוגרים בתחום השיווק הדיגיטלי המתייחסים ל-Big Data עושים זאת בזילזול (עד רמת המיאוס). הסיבה: לא זו בלבד שהמונח טחון ברמות קיצוניות, לא מעט ממומחי השיווק הדיגיטלי ברשת מעלים תהיות לגבי הרלבנטיות שלו לתחום נכון להיום.
מתי להשתמש: נתקעתם עם הפרזנטציה? רוצים לתאר משהו שאין לכם מושג לגביו? נסו Big Data – זה ה"יאדה יאדה יאדה" של עולם השיווק הדיגיטלי.
דוגמה לשימוש: "יש לכם תקציב פרסום של 5,000$ ?…. נשמע טוב, אבל בעולם של BIG DATA נראה לי ש-10,000$ יותר מתאים….(9,000 מתוכם ילכו למומחים שינסו לנתח את כל המידע, יסיקו אפס מסקנות פרדוקטיביות, אבל זה כבר זניח").

"Native Advertising"
בעברית "פרסום משולב תוכן" – שיטת פרסום באינטרנט המשתלבת בחוויית צריכת התוכן של המשתמש (ויקיפדיה).
בתכל'ס זוהי עוד דרך להגיד "תוכן ממומן" ולפגוש את הקהל שלך איפה שהוא אוהב להימצא, להציג בפניו תוכן הרלבנטי לתחומי העניין שלו.
מתי להשתמש: מילת באזז קלאסית – מילה שאין בה צורך, המתארת משהו קיים שכמעט כל לקוח ישמח ללמוד ולהשוויץ בה.
דוגמה לשימוש: "... Outbrain ו- Taboola הן באמת דרך נפלאה להגיע ללקוחות שלכם, ובכלל, כל ה-native advertising מאוד מתאים לאופי הפעילות שלכם…"

”The Internet of Things”
"האינטרנט של הדברים" הוא מושג מוכר מזה מספר שנים, ובניגוד למילות באזז אחרות, הוא באמת מתרחש ומשפיע על חיי כל אחד ואחת מאיתנו: חיישנים שמזהים שאתם צריכים להחליף צמיגים ברכב, מקרר שמתריע על בעיה במנוע שלו או על מחסור בחלב וכו'. נכון, יש כאן פוטנציאל לא רע עבור המפרסמים: למה לא לפרסם צמיגים לאנשים שבאמת צריכים להחליף אותם? אין סיבה. הבעייתיות הגדולה קשורה ישירות למידת ההתפתחות של ה-"IoT" (ראשי תיבות): כל מי שניסה לפרסם מוצר רפואי (או שקשור במידת מה לרפואה) באמצעות שיווק מחדש ב-Google נתקל בה. המשמעות האמיתית שמאחורי המושג "IoT" (בהקשרים פרסומיים) היא מחיקת המושג פרטיות. ולכן, כמו שלא ניתן לפרסם רופא עור ב-Remarketing של Google בשל הטיעון כי בכך נחשפים אנשים הסובלים מבעיה רפואית, כך נכון הדבר לגבי האפשרות לפרסם בעקבות דיווחים ממכשירים – מרבית הסיכויים שגם דיווחים של המקרר על כך שנגמר לכם החלב יישארו בגדר משהו אישי, שלא ניתן יהיה לחשוף אותו בצורה זו או אחרת (חוקית) למפרסמים.
מתי להשתמש: רוצים להראות ללקוח שאתם עם היד על הדופק? זו הדרך. לא רק מילת הבאזז, גם המשמעות שמאחוריה.
דוגמה לשימוש: "ה-Internet of Things ייפתח בפניכם אפשרויות אינסופיות, כדאי לכם להתחיל להיכנס לזה כבר עכשיו. עוד שנתיים כבר תוכלו לפרסם נייר טואלט למי שבדיוק אזל לו…."

"Growth Hacking"
לא קיים תרגום לעברית ל-'Growth Hacking' (האקרי צמיחה???). אז עם קצת חשיבה יצירתית, הבנה טכנולוגית, ומבלי להוציא כסף על זה (שזה בגדול חלק מהמשמעות של Growth Hacking) חשבנו על זה והגענו ל-"ויראליות חסכונית" אולי אפילו "קמצנית".  ושוב, מושג שנטחן דק-דק, מתייחס למלא דברים, מעורפל והיפסטרי.
מתי להשתמש: קלאסי לשימוש פנימי או ללקוחות עם תקציב נמוך.
דוגמה לשימוש: "אין לכם תקציב לזה? אז אפשר אולי לעשות Growth hacking ולהביא לכם 5,000 לייקים לעמוד ו-10,000 שיתופים (אצל ילדים בני 18, טוקבקיסטים ומחפשי מציאות בחינם, אבל היי…מי בודק)".

"Deep Linking"
ההגדרה המקורית מתייחסת לאפשרות לקישור לדף פנימי באתר. בקונטקסט של שיווק דיגיטלי אנו מדברים על מושג חדש יחסית המתייחס לאפשרות לקשר שני עולמות נפרדים: אפליקציות של מכשירים ניידים והרשת. באמצעות deep linking ניתן לפתוח אפליקציה בחלק מסוים שלה, ובאופן נרחב יותר זה מאפשר למפרסמים למנף את התשתית הבסיסית של פרסום דיגיטלי (שבנויה על סטנדרטים של web) אל תוך עולם ה-app. הבעייתיות: פרסום באפליקציות רלבנטי למשחקים ו…תזכירו לי מה עוד?
מתי להשתמש: לקוח המעוניין לפרסם אפליקציות / באפליקציות (אבל בעיקר כאלו המכירים את כל ה-buzzwords שכבר עברנו עליהם).
דוגמה לשימוש: "פרסום באפליקציות זה באמת אחלה רעיון למוצר שלכם, אבל בוא נמנף את זה נעשה deep linking כדי שנוכל לנצל את זה כמו שצריך לכל הפלטפורמות האפשריות."

"Rich Media"
"מדיה עשירה" מושג טיפה יותר ותיק מתייחס באופן נרחב לתוכן דיגיטלי הכולל וידאו, תמונה או קול, באופן מעשי יותר, מרבית ההתייחסות למושג זה נעשית בהקשר של מודעות תצוגה ובאנרים שמתרחבים ומשלבים אלמנט אינטראקטיבי. השיפורים ב-HTML5 ובמערכות ההפעלה של פלטפורמות הניידים דוחפים קדימה את פורמט ה-Rich Media.
הבעייתיות: rich media מתייחס למכשירים ניידים, ולכן גם צריך להתאים כל מודעה לגדלים שונים, מערכות הפעלה, פורמטים, אפליקציות, או בקיצור: עלויות וזמן. ואז גם מגיע האלמנט של מידת המעורבות של הקהל, שלא תמיד עומדת בציפיות.
מתי להשתמש: עזבו, מדובר ב-buzzword בירידה. אפילו למפרסמים אין כ"כ כוחות למושג.
דוגמה לשימוש: "היו קמפיינים מאוד מוצלחים עם מודעות rich media בארה"ב, אבל זה כ"כ 2014. אפשר להשיג תוצאות יותר טובות בעשירית המחיר עם growth hacking".

"Personalization" and "Localization"
הקונספט של פרסום לוקאלי ומותאם אישית אינו חדש, אך יחד עם זאת השילוב של שני האלמנטים צובר תאוצה בשנים האחרונות. גם Google עצמם אימצו את הקונספט הזה ומציג בתוצאות החיפוש מפה של האזור עם החנויות הקרובות אליך, הם גם זוכרים באיזו חנות השארת מוצרים ב-cart ויכוונו אותך חזרה לחנות.
מתי להשתמש: סופסוף באזז וורד, שהיא גם לא סתם מילה שבאה להחליף מילה אחרת קיימת, או לתאר פעולה שהיפסטר משועמם החליט שראוי ליצור עבורה מילה. רלבנטי לכל לקוח – החל מרשת קמעונית עם חנויות בכל פינה וכלה במנעולן שרוצה לפרסם את עצמו רק בעפולה.
דוגמה לשימוש:  הפעם ללא חירטוט "אל תזרוק את הכסף שלך. עם localization נכון, התקציב שלך יכול לרדת בחצי (איזה לקוח לא ירצה לשמוע את זה?) ".

"Thought Leader"
המונח "מוביל מחשבה" אינו חדש, אך בשנתיים האחרונות השימוש בו נעשה בתכיפות מעוררת בחילה (כל קואוצ'ר מתחיל משתמש בו). הטרמינולוגיה בבסיסה אינה קשורה בהכרח לשיווק דיגיטלי, אבל היא אינה חסה על העוסקים בתחום. בעייתיות: סיכוי שמי שאינו אמריקאי יסתכל עליך בעין עקומה.
מתי להשתמש: מושלם מול לקוחות נרקיסיסטים שישמחו לחנך את העולם.
דוגמה לשימוש: "וואו, מאמר גאוני! אתם חייבים להריץ את זה ב- Taboola תוך חודש אתם ללא ספק נחשבים ל-thought leader בתחום".

"Snackable content"
בעידן בו אחוז הילדים שנטלו ריטלין בשבוע האחרון גבוה מאלו שקראו ספר בשנה האחרונה, taboola, ו-outbrain הם מוצרים נפלאים, אבל בעיקר עבור טווח גילאים שכבר מתכנן את הפנסיה. "חטיפי תוכן" הם הצעקה האחרונה (וכן, זה אכן נשמע כמו "עיברות" סטייל שנות השמונים של רשת ג').
Instagram, Vine,  Pinterest ו- Snapchats הם דוגמאות קלאסיות ל"חטיפים" – תוכן קצר, ויראלי וקל לצפייה שמכוון לקהל הניידים. היכולת לנצל לצרכים פרסומיים כל pin, tweet או vine שעשו על המוצר שלך תקנה לך אפשרויות חשיפה עצומות, ובמיוחד אצל דור שאין לו סבלנות אפילו לקרוא את השורה וחצי של AdWords. בעייתיות: קהל מאוד צעיר, טרנדיות קיצונית (היום רלבנטי, מחר לא), הפרעות קשב כבר אמרנו?
מתי להשתמש: קלאסי לפרסום ממתקים, קלפי משחק, משחקי מחשב וכו'…
דוגמה לשימוש: "הסרטון שלכם ב-vine עם הדוגמנית שנוהגת ברכב של החברה וצורחת מהנאה זה snackable content מדהים, אבל אני לא סגור על התאונה בשנייה האחרונה".

“Millennials”
הילדים מהסעיף הקודם…זה דור המילניאלס – דור הריגושים המהירים. פעם קראו להם דור Y (ילידי 82 עד תחילת שנות ה-2000), אבל כיאה לדור ה-Y, הם מצאו טרמינולוגיה קצת יותר ייחודית. אז בקיצור, המילניאלס הם הקהל הצרכני הגדול ביותר בעולם המערבי. המילניאלס הפך למושג מאוד פופולארי ושגור (בעיקר בקרב המילניאלס עצמם).
מתי להשתמש: תמיד, אלא אם זיהיתם שהלקוח שמולכם לא סובל מילניאלס או טרמינולוגיית מילניאלס.
דוגמה לשימוש: "זה קמפיין קלאסי לדור המילניאלס – Snackable content קצר, ויראלי, עם מסר שיווקי סמוי!".

2 Comments

טרנדים בבניית קישורים בשנת 2014

לאחרונה סוכנות ה-SEO הבריטית SkyRocket ערכה סקר מקיף בנושא "בניית קישורים", בכדי לבחון את השינויים העוברים על הענף ולהבין טוב יותר כיצד החברות והשחקנים בתעשייה מתמודדים עם הקשיים החדשים. החברה שמה לעצמה מטרה להבין טוב יותר את הטרנדים והכיוונים החדשים בשוק, כשעיקר הכוונה היא לבדוק את דרכי ההסתגלות של העוסקים בתחום לאחר עדכוני האלגוריתם של Google.

החודש פורסמו תוצאות הסקר השנתי השני שלהם. כשבחונים את המספרים והתוצאות, ניתן לקבל תמונה די טובה לגבי ההתמודדות של השוק עם המציאות החדשה, שבה לינקים "אמיתיים", הם כמעט היחידים שמקובלים מבחינת האלגוריתם של גוגל ולא מובילים לעונשים.

315 אנשים מתחום השיווק הדיגיטלי מילאו את הסקר, כולל מנהלי סוכנויות, פרילנסרים, מנהלי SEO ויועצים. להלן כמה נקודות עיקריות שלמדנו מהסקר האחרון:

  • הוצאות על "בניית קישורים" – כעת משהפרקטיקה כבר אינה מניבה פירות כבעבר, אין זה מפתיע לראות שחלה ירידה בגובה ההוצאות של חברות וסוכנויות SEO בכל הקשור לבניית מערכי קישורים לאתרי לקוחות.

אם ב-2013 כ-10% מהנשאלים הוציאו מעל 50 אלף דולר לשנה על "בניית קישורים", המספר ב-2014 עומד על 0%. לעומת זאת, קיימת עלייה במספר החברות שתקציבן נמצא בתחום של 10,000-50,000 דולר (37% ב-2014 מול 11% ב-2013).

  • הגידול בטווח התקציבים של 10-50 אלף דולר מתיישר עם הממצאים באשר לשאלה השנייה בסקר – "האם הגדלתם את תקציב עבור "בניית לינקים" בשנה האחרונה?", כאשר 81% השיבו שהתקציב שלהם גדל.

כשנדרשו להסביר את פשר הגידול בתקציב התשובות נחלקו לשלוש סיבות עיקריות:

  • אילוץ להעלות את התקציב, כעת כששיטות זולות של "בניית קישורים" אינן מקובלות יותר.
  • התקציבים גבוהים יותר עקב עלויות תפעוליות גבוהות יותר.
  • לינקים טובים הם עדיין מצרך יקר ערך.

אצל 20 האחוזים הנותרים הסיבות לאי-גידול התקציב התחלקו לשני גורמים עיקריים: חלק טענו שהתקציב לא בהכרח ירד, אלא פשוט אוחד ונכלל תחת סעיף תקציבי אחר של "שיווק תכנים", בעוד שחלק טענו שהוא ירד עקב זה שהם "רוצים לבחון את השינויים בשוק".

  • הסקר בדק "באלו שיטות של בניית קישורים אתם משתמשים?", כשהנשאלים נתבקשו לבחור בחמש אפשרויות.
  • המגמה המובילה מסתדרת עם המסר השולט היום בכל כנס SEO: CONTENT IS KING. ואכן, רוב משתתפי הסקר בחרו בשיווק תכנים כשיטה שהם משתמשים בה הכי הרבה (69 עונים).
  • חלה ירידה חדה בפרקטיקה של "פוסט אורח בבלוגים". מהפרקטיקה המובילה ב-2013, האלמנט ירד למקום השלישי ב-2014 עם 38 עונים שבחרו בשיטה הזו.
  • פרקטיקות שכיחות נוספות כוללות: קידום דרך אינפוגרפיקה, רשתות חברתיות ו"דפי מקורות" (Resource Pages) שהיה מאד נפוץ גם ב-2013.
  • הסקר גם בדק את השאלה "מהו האתגר הכי גדול בכל הקשור לבניית לינקים". שלא במפתיע, אחת התשובות הייתה "להימנע מהעונשים של גוגל". שני האתגרים העיקריים האחרים היו: השגת לינקים לעמודים שהם בגדר "לא שווים לינק נכנס", והקושי לערוך התאמות במקום העבודה אל מול הצרכים החדשים של המשימה (מבחינת זמן, תהליך, חפיפת עובדים וכו').
  • עוד סוגיה מרכזית שהסקר בדק היא, אלו שיטות של בניית לינקים הן האפקטיביות ביותר ואלו מהשיטות הן הכי פחות אפקטיביות לדעתם של הנסקרים.

כפי שהיה אפשר היה לצפות, התשובות של "הפרקטיקות האפקטיביות ביותר" מתיישרות עם התשובות לשאלה "באלו שיטות של בניית קישורים אתם משתמשים?". התשובות הפופולאריות ביותר היו (ע"פ הסדר) שיווק דרך תוכן, אינפוגרפיקה, שיטת "בניית לינקים שבורים", אינדקסים ו"דפי מקורות".

בפרקטיקות הכי פחות אפקטיביות מוביל "אתרי מאמרים", אחריו נמצאים רשתות חברתיות, לינקים מפורומים, אינדקסים, הודעות לעיתונות, אינדקסים של אינפוגרפיקה ופוסטים אורחים בבלוגים.

השורה התחתונה של הסקר הזה היא שבניגוד לעבר, נראה שכבר אין קיצורי דרך. הימים שבהם יכולנו להבטיח ללקוחות "תוך חודשיים-שלוש תהיה במקום הראשון בגוגל" חלפו ועברו מהעולם. הפרקטיקה של "בניית לינקים" וקידום אתרים עדיין חיה ובועטת, אך כעת צריך באמת לעבוד בשביל זה.

…נראה מה נחשוב על זה בעוד שנה בקיץ 2015.

0 Comments

מובילי זירת קידום האתרים בישראל – סיכום לשנת 2013

המרשימים, הנצפים, המתוחכמים, האהודים, היעילים, הטעימים והטחונים – 20 נקודות מעניינות על זירת קידום האתרים בישראל ב-2013:
הפוסט הכי טוב שנכתב השנה בעברית
היו לא מעט פוסטים טובים השנה. המנצח מבחינתי הוא הפוסט הוא אורי זילברשטיין מדוראן שכתב פוסט מושקע על בניית קישורים שעובדת ושורדת עדכוני אלגוריתם של גוגל. פוסט חובה למקדמי אתרים שמופתעים כל פעם מחדש מחיות אקזוטיות כמו פנדה ופינגווין.

יקיר הקהילה
פבל. מלבד לתחזק בלוג מושקע שמתעדכן כל הזמן, הוא גם ארגן השנה לקהילת מקדמי האתרים כנס מרשים שכלל בירות עוגות ופיצות.

הפוסט הכי מיותר השנה
היו עדיין יותר מידי ואין מנצחים. גם מקדמי אתרים לא הפנימו לגמרי את פנדה ופינגווין והמשיכו להפציץ במאמרי שטות בעיקר באתרי מאמרים.

הפוסט עם הכי הרבה תגובות
כמה בדיקת מיקום בגוגל עדין רלונטית מאת זוהר עמיהוד זכה השנה ל-174 תגובות.

הפוסט הכי שנוי במחלוקת
מה הדרכים לעשות מקסימום כסף מטראפיק

עדכוני החדשות הכי טובים
בניגוד להרבה אתרים שהתחילו לכתוב חדשות ולאחר מספר חודשים הפסיקו, איתי ברנר המשיך להתמיד ולכתוב מידי שבוע את החדשות מעולם קידום האתרים בבלוג של פבל.

הכנס הכי טוב למקדמי אתרים
לא היו השנה המון כנסים, מה שמשאיר לנו את כנס SMX שנערך כל שנה בינואר בירושלים כזוכה. הכנס מביא לזירה הפרובינציאלית שלנו קצת ניחוחות חול וכמה "גורו'S" שבדרך כלל מזדמן לנו לקרוא מה שהם כותבים בבלוגים שלהם.

האוכל הכי טוב בכנס מקדמי אתרים
אין ספק שגוגל התעלו על עצמם בהשקת תוכנית Google Partners בכיבוד מושקע במיוחד ובמתנות לכל משתתף.

הכובע שיצא השנה לגמרי מהאופנה
אין ספק שהכובע השחור יצא מהאופנה גם בישראל כמו בשאר העולם.  מעט מעוד נכתב על הנושא השנה על-ידי בלוגרים ישראלים.  כובע שחור כקידום ארוך טווח כמעט ונעלם. וזאת למרות ההצלחה המסחררת של getseo.co.il (והנה לכם – הקישור הטבעי הראשון שהאתר מקבל).

הדיונים הכי פוריים
השיח כמעט כולו עבר לפייסבוק. הפורומים בהחלשות, גוגל+ לא ממריא. הקבוצה החדשה ביותר בפייסבוק שמקבלת את המקום הראשון היא מקצועני פרסום בגוגל.

הזינוק הכי גדול
גלישה מטלפונים סלולאריים מגיעה בסוף השנה ל-40% מסה"כ הגולשים באתרים. אתר מותאם זאת כבר לא אופציה אלא הכרח.

דוגמן הבית של הקהילה
נועם יסקי שלוהק לסרטון פרסום מושקע לתוכנית Google Partners. היו עוד כמה דוגמנים ודוגמניות
מטעם עצמם במיוחד בפייסבוק.

 

סרטון השיווק מחדש הנצפה ביותר ב-Youtube
בטוח כולכם ראיתם את ירון יוגב והכיסא המסתובב.

הקמבק של השנה
לדף הראשון והנחשק  בביטוי " קידום אתרים" חזרו שלוש חברות ותיקות: סיאו סימפל, אס. סי. או. ישראל ונטאורקינג. המיליונר בפיג'מה גם כן עשה קמבק קצר עם שני פוסטים לטובת מעריציו.

מפיצי המיילים
תחרות עזה בין איתמר בן חור ואיתי פז. כל אחד מהם הוציא 20 מיילים ו-19 מיילים בהתאמה (וזה רק בחודש נובמבר השנה!) תעשו לבד חשבון שנתי.

אתם מוזמנים לפרט בתגובות פרסים ששכחתי לחלק

1 Comment

האם האורך קובע? – פוסטים באורך הגלות

בשנתיים האחרונות כולנו נתקלים בפוסטים ארוכים כאורך הגלות בנושא שיווק באינטרנט ובמיוחד בתחום קידום האתרים. פוסטים של כ 1000 מילים כבר אינם נחשבים בכלל, הסטנדרט בבלוגים שמחשיבים את עצמם הוא לפחות 5000 מילים אם לא יותר. בדגש על מחשיבים את עצמם. מבלי להיכנס לשמות, אני מוצא את עצמי לאחרונה משקיע חצי שעה ולפעמים אפילו יותר בקריאת פוסטים ארוכים, שלא לומר טרחניים, אשר ניתן היה לסכם אותם בצורה בשתיים שלוש פסקאות קצרות ומדייקות וזאת מבלי לפגוע כלל בידע שהם מבקשים להעביר.long_or_short

כדי להמחיש את התופעה בצורה הטובה ביותר אני אשתמש בדוגמא: לאחרונה קראתי באחד הבלוגים פוסט אורח שאורכו היה מעל 5000 מילה. אמנם לא ספרתי את מספר המילים המדויק, אך כותב הפוסט טרח לציין בגאווה רבה את מספר המילים. ניתן היה לסכם את הפוסט בשתי מילים: "ייצור המוני" או "פס יצור" ( מושג שכלכלנים התחילו להשתמש בו במאה ה-18). כל מי שלמד מעט כלכלה מכיר את המושג היטב, סביר להניח שגם מי שלא למד שום דבר בחייו יכיר את המושג. כל מה שהפוסט ניסה לומר הוא: אני מאמין ביצור המוני של אתרים ובקידומם. אבל למה לכתוב פוסט כזה בפסקה או שתיים כאשר ניתן לכתוב 5000 מילים בנושא?

השיטות לכתיבת פוסט ארוך וטרחני הן מגוונות ואלו עיקריהן ( לא מומלץ):
1. פסקה ראשונה – מטרתה לגרות את הקורא ולגרום לו להרגיש שכדאי לו להמשיך ולקרוא תחת הבטחה שיתגלה לו סוד שישנה את חייו מעתה והלאה. בדרך כלל כותבים ש"הסוד" שינה את חייו של כותב הפוסט וכנראה שיש סיכוי גדול שהפוסט ישנה גם את חייו של הקורא (בכל זאת הקורא צריך להשקיע עכשיו חצי שעה ולקרוא 5000 מילה).
2. פסקה שנייה – מהו המצב הנוכחי של כותב הפוסט. פסקה זו כוללת משפטים כמו "הילד הלך לישון" "חזרתי בדיוק מפגישה" "ברקע אני שומע מוסיקה של .." " לאחרונה סיימתי.." (נו באמת, את מי זה באמת מעניין).
3. פסקה שלישית – למה החלטתי לכתוב את הפוסט. בדרך כלל זהו שקר כלשהו. ברוב המקרים התשובה היא כדי לקדם את המותג של עצמי, כדי שיחשבו שאני חכם, מבין וכו'. אפשרות אחרת היא פשוט כדי לקבל קישור.
4. פסקה רביעית – הקדמה. על מה הכותב הולך לספר בפוסט. ההקדמה בדרך כלל מיועדת לכותב הפוסט שלא תמיד החליט על מה הוא הולך לכתוב עד לרגע שהוא יושב וכותב.
5. פסקה חמישית – סקירה היסטורית. כיוון שהפוסט עומד לשנות חיים כדאי לזכור מה היה לפני כתיבתו ולכן הסקירה ההיסטורית חיונית.
6. פסקה שישית – מי כתב על הנושא בעבר + ציטוטים. בדרך כלל פשוט מחפשים בגוגל ומוצאים מישהו שנחשב למומחה בתחום. רצוי אפילו למצוא גורו כלשהו כיוון שכך הפוסט נתפס הרבה יותר רציני.

נשאלת השאלה למה בעצם בעלי בלוגים מעדיפים פוסטים ארוכים? האם פוסט ארוך הוא בהכרח יותר רציני? האם פוסט ארוך מעיד שהכותב עמוק יותר, חכם יותר או מבין יותר בתחום? האם האלוגריתם של גוגל נותן העדפה לפוסטים ארוכים?
לצערי התשובה לשלוש השאלות הנ"ל היא- כן.

מבחינה פסיכולוגית, פוסט ארוך לרוב נתפס כרציני יותר (שלא בצדק). רוב הקוראים אכן עשויים לחשוב שהכותב עמוק ומבין יותר בתחום ולכן יש לו יותר מה לומר (שוב, לא בצדק). בנוסף לכך, האלוגריתם של גוגל בנוי כך שגם הוא נותן העדפה לפוסטים ארוכים יותר. הרי מרבית הקוראים האנושיים חושבים כך ועובדי גוגל שבונים את האלגוריתם הם חלק מאותם קוראים ולכן, כנראה, גם הם חושבים כך.

חשוב לזכור שהכתיבה בתחום השיווק באינטרנט, לפחות ברשת, אינה בגדר ספרות יפה. הקוראים לא נהנים לקרוא את הטקסט אלא מנסים להפיק ממנו מידע שיסייע להם בעבודתם. לכן נוצר כאן פרדוקס: הקוראים מעריכים יותר פוסטים ארוכים אך היו מעדיפים לקרוא פוסטים קצרים וקולעים.
הכותבים מבחינתם מעדיפים לכתוב פוסטים ארוכים מהסיבות שפורטו לעיל, מסיבה זו אנחנו כקוראים נמשיך כנראה להיתקל בהרבה מאוד פוסטים ארוכים ומייגעים. אז מי ממשיך לטעון שהאורך לא קובע?

10 Comments

קידום אתרים שלילי – עובד גם על אתרים חזקים

hydra.gifבסוף חודש התקשרתי לאחד מעמיתי הבכירים בתחום קידום האתרים והודעתי לו: "האתר שלנו עומד לעוף מתוצאות החיפוש. לא יודע כמה זמן ייקח עד שהאתר יעוף ואני גם מקווה שהאתרים שלנו מספיק חזקים כדי שהספאם לא ישפיע עליהם". טעיתי. כלומר צדקתי, האתרים החלו להדרדר כחודש אחרי שיחת הטלפון. לא הפכתי לנביא וגם לא ביצעתי שום פעולה באתר או מחוץ לו שעלולה הייתה להעיף אותו מהדף הראשון בתוצאות החיפוש, אחרים דאגו לכך. למעשה אינני לבד, הדבר קרה לכל האתרים שהיו בחודש מאי-יוני בתוצאות הראשונות בביטוי "קידום אתרים". לא טמנתי את ידי בצלחת וניסיתי להתחקות אחר עקבותיו של התוקף. אני יודע מאילו שרתים הוא ביצע את התקיפה; אני יודע באיזו תוכנה הוא השתמש; אני יודע את הימים והשעות שהוא יצא עם המתקפות. אולם אינני יודע עדיין את זהותו של התוקף אף שהוצאתי צו שיחשוף אותו. כיוון שמדובר בהליך משפטי אינני יכול להרחיב בנושא.
מה בדיוק התרחש?
בשלהי חודש מאי השנה, החליט אותו תוקף לפגוע באתרים המדורגים בראש תוצאות החיפוש בביטוי "קידום אתרים". האתרים שהותקפו היו של פבל, אקטיביטק, אלקטרו ו WOA של איתן. לכל אחד מהאתרים הוספו במכה הראשונה בין עשרות למאות רבות של קישורים מפורומים שונים בכל רחבי העולם. חודשיים מאוחר יותר, לאחר שהמתקיף הבחין שאין שינוי אמיתי בתוצאות החיפוש, הוא פתח במתקפת ספאם חדשה באותה מתכונת אך אגרסיבית קצת יותר. הפעם הוא נתן יחס מיוחד ושונה לכל אתר.
איך עושים זאת? מדובר בעסק פשוט וזול. ( אני מאוד לא ממליץ) ובכל זאת.
רוכשים תוכנת XRUMER. מי שלא מכיר מוזמן להיכנס לבלוג של BLACK-JACK או לבלוג של טל- XRUMER. רוכשים סרבר, רצוי בחו"ל (על מנת להקשות במידה ומישהו ינסה לחקור את התקיפה). מספיק לרכוש את הסרבר לחודש בודד. מתחברים לשרת באמצעות PROXY ולוחצים Enter.
וחזרה למקרה שלנו:
בתחילת אוגוסט. כאשר רוב קישורי הספאם נסרקו, ניתן היה למצוא תוספת של קישורי ספאם לפי החלוקה הבאה:

  • פבל – + כ-200 RD
  • אלקטרו – + כ-300 RD
  • WOA – + כ-500 RD
  • אקטיביטק – +כ-1000 RD

את קישורי הספאם ניתן היה לזהות בקלות בעזרת הכלים של SEOMOZ ו majestic.
התוצאה הייתה שבאמצע חודש ספטמבר, בהפרש של ימים אחדים, שלושה מתוך ארבעת האתרים עברו פילטר ע"י גוגל ונזרקו מהמיקומים הראשונים.

התלבטתי רבות אם לכתוב פוסט זה מחשש ששיטה זו של קידום אתרים שלילי, שאינה אתית בעיני, תהפוך להיות יותר ויותר פופולארית בישראל לאחר שתתגלה מידת הצלחתה. אולם לאור הבלוגים והדיונים הרבים הנערכים בישראל בנושא קידום אתרים שחור, מיותר לטאטא מתחת לשטיח שיטת קידום שלילי שהוכיחה את עצמה כעובדת: לא במסגרת ניסוי מבוקר, אלא בפועל.
ידוע כבר תקופה ארוכה שהוספת קישורים רבים לאתר חדש, תכניס אותו לפילטר או אף תעלים אותו לחלוטין מהאינדקס של גוגל. השאלה הייתה מה קורה עם אתרים חזקים (לפחות בקנה מידה ישראלי) שמוסיפים להם מספר קישורים גדול מאוד. בהקשר שלנו לאתר אקטיביטק היו כ-400 R.D (Root Domains) ולאחר המתקפה מעל ל 1300 (R.D) כתוצאה מכך האתר נענש והוכנס לפילטר בהתאם לעוצמת הספאם שנעשתה עליו.
יטענו הספקנים, ובצדק, אולי משהו אחר קרה? הרי לא בוצע כאן ניסוי מבוקר.
תשובתי פשוטה: יכול להיות. אך הסבירות לכך מאוד נמוכה. למעט האתר של פבל כל האתרים נכנסו לפילטר בהפרש של מספר ימים. למעט תוספת קישורי הספאם לא נעשו שינויים מהותיים באתרים.
אומנם לא בוצע כאן ניסוי מבוקר, אך קשה לי לחשוב על שלושה אתרים חזקים שיסכימו שיבוצע על אתרם ניסוי שכזה. בעלי אתרים חזקים לא יסכימו לבצע ניסויים על האתרים שלהם וביצוע ניסוי על אתר זר בעייתי משתי סיבות: קודם כל ניסוי כזה אינו אתי, שנית רק עם אתרים שלך ניתן לוודא ששאר המשתנים בניסוי נשארים קבועים. לאור זאת ניסוי כזה יכול להתבצע רק ע"י תצפית תוך שיתוף נתונים בין בעלי האתרים.

לסיכום – קידום אתרים שלילי עובד. אוסיף לכך ואומר שלצערי הוא עובד היטב. נותר לי רק לקוות שלפחות בישראל מקדמי אתרים לא ינקטו בשיטות לא אתיות אשר, לעניות דעתי, הינן גם פליליות.

14 Comments