• מומחי הפרסום שלנו עומדים לרשותכם

  • פרסום מקצועי למובייל

  • פתרונות מקיפים לשיווק דיגיטלי חכם

  • כל פתרונות השיווק הדיגיטלי במקום אחד

  • טכנולוגיית פרסום ייחודית ומתקדמת


המשך

Menu
077-3451111
פרסום ממוקד בסלולר

בעידן הדיגיטלי הפך הפרסום בסלולר לערוץ שיווקי מרכזי און-ליין כאשר יותר מ-50% מכלל הגולשים בישראל (כ-3 מיליון) נכנסים לאתרים שונים באמצעות מכשירים סלולריים שונים. בשנים האחרונות הולך הסלולר והופך לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו. רבים בכל העולם מבצעים חיפוש של מוצרים ושירותים מבוססי מיקום מדויק וקירבה גיאוגרפית. האם העסק שלכם זמין ללקוחות פוטנציאלים בסלולר במקום הנכון ובזמן הנכון?

mobile advertising

פתרונות מקיפים לשיווק בסלולר


הקמפיינים הם מבוססי מטרה

שיווק מחדש

לעקוב אחרי לקוחות פוטנציאליים שלכם גם בפייסבוק

לפרטים

קידום אפליקציות

הפצת האפליקציות והפיכתן לוויראליות ברשת

לפרטים

קידום סרטוני וידאו

הפצת סרטונים להגדלת החשיפה והתנועה לאתר יעד

לפרטים

תנועת גולשים לאתר

הגדלת תנועת הגולשים לאתר היעד

לפרטים

המרות באתר

הנעת הגולשים לפעולה והגדלת מספר ההמרות באתר היעד 

לפרטים

אתר מותאם למובייל - רספונסיבי

מאחר ואחוז ניכר מסך הגולשים עושים שימוש במכשירים סלולריים וטאבלטים, מומלץ שאתר האינטרנט של בית העסק יהיה מותאם למובייל (התאמה רספונסיבית). התאמה זו היא למעשה הפיכת אתר האינטנרט לקריא ונגיש במגוון המכשירים - אנדרואיד ואייפונים. מאחר ולכל מכשיר יש מסך ברזולוציית צפייה שונה, כדאי לבצע את ההתאמה הרספונסיבית ע"י חברה המתמחה בתחום. אתר מותאם למובייל הוא אתר אשר ניתן לגלוש בו מכל אמצעי הגלישה, מה שמביא לחשיפה מקסימלית.

למה כדאי לפרסם בסלולר?


מהפכת הסלולר נמצאת עדיין בראשיתה. כ-45% מהאמריקאים מחזיקים ברשותם סמארטפון, וכ-17% מציינים את הטלפון הסלולרי כאמצעי הגלישה העיקרי שלהם באינטרנט (Pew Research Center, ספטמבר 2012). בחינה גלובאלית כ-10.1% מן הצפיות בדפי האינטרנט במהלך מאי 2012 נעשו באמצעות מכשירים סלולרים. נתונים אלו משקפים עליה של כמעט 100% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2011, בה הוציאו הצרכנים בארה"ב כ-20.7 מיליארד דולר על רכישות באמצעות מובייל. מחקרים נוספים שנעשו בשנים האחרונות מחזקים את ההערכה, לפיה הפרסום בסלולרי הוא "הדבר החם הבא": סקר של חברת גרטנר צופה כי בשנת 2015 סה"כ ההכנסות מפרסום במכשירי סלולר יסתכמוו ביותר מ-20 מיליארד דולר. eMarketer - מחברות המחקר החשובות בעולם לשווקים הדיגיטליים פרסמה כי רווחי ענקיות האינטרנט האמריקאיות מפרסום בסלולר הסתכמו ב-2012 ביותר מ-2.61 מיליארד דולר. ע"פ תחזיות חברת המחקר ב-2014 הרווחים צפויים לצמוח ליותר מ-6.6 מיליארד דולר בארה"ב לבדה. חברת Gartner צופה כי הרווחים הגלובאליים משוק זה צפויים לעבור את רף 20 מיליארד הדולרים כבר ב-2015.

אחד הנתונים המרשימים ביותר הנוגע לפרסום בסלולר הוא כי 42% מאלו שהבחינו בפרסומת בסלולר גם הקליקו עליה בסופו של דבר; 35% ביקרו באתר המפרסם; 32% מחפשים יותר מידע על המוצר באמצעות המכשיר הסלולרי; 49% מבצעים רכישה כלשהי באמצעות המכשיר הסלולרי, ו-27% יצרו קשר עם בית העסק באמצעות קישור ישיר לטלפון המופיע במודעה. האנליסטים צופים כי ההכנסות מפרסום בסלולר צפויות להוות כ-12% מסך הכנסות הפרסום עד לסוף 2012, אולם ב-2013 הן כבר צפויות להסתכם בכ-20%. מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל, ציין בוועידת Go-Mobile של מידע כנסים (אוקטובר 2012) כי רבע מהחיפוש העולמי נעשה כבר כיום באמצעות המובייל.

על ישראלים וסלולר

אחת הסיבות העיקריות לכך שהישראלים עדיין אינם מיישרים קו עם שאר העולם בכל הנוגע לרכישות ישירות באמצעות מכשירי מובייל, היא אחוז האתרים הנמוך המותאם לשימוש במכשירים סלולריים וטאבלטים. בסקר של חברת רילקומורס שנערך בישראל השנה אמרו למעלה מ-60% מהמשתתפים כי ימנעו בוודאות או בסבירות גבוהה מקניית מוצרים באמצעות הסמארטפון מאתר שאינו מותאם לשימוש במכשירים סלולריים.
בעייתיות זו באה לידי ביטוי גם בנתון מתוך סקר TNS שפורסם בנובמבר 2012 לפיו 85% מהישראלים יעדיפו לבצע רכישה דרך מחשב או לאפטופ, ורק 4% יעדיפו להשתמש בסמארטפון. משמעות הדבר היא שאלמנט הבטחון שברכישה אינו מהווה גורם מרכזי, בניגוד לתחושת הנוחות בזמן הגלישה באתר.

היתרון המרכזי בפרסום במכשירי מובייל הוא ביחס העלות/חשיפה, ובמיוחד בישראל. עלותן של מודעות מובייל זולה באופן יחסי לעלותן המקבילה במחשבים. בעוד שנתוני החשיפה ואחוזי ההקלקה עליהן גבוהים באופן פרופורציונאלי: "גוגל הציגה ברבעון האחרון דוחו"ת מאכזבים, ואחת הסיבות לכך היא שמספר ההקלקות על מודעות פרסומת במחשב האישי צנח בגלל המעבר למובייל, בשעה שהפרסומות במובייל עדיין זולות יותר." (מתוך כתבתה של מיה אפשטיין בדה-מארקר. 1 בנובמבר 2012)

אם ניקח בחשבון את אחוזי החדירה הגבוהים של טאבלטים וסמארטפונים לשוק המקומי, בשילוב עם אחוזי ההקלקה הגבוהים וחיפושי המידע אחר מוצרים שמבצעים הישראלים במכשירים סלולריים, ניתן בהחלט לראות מגמה, שתתחזק בשנים הקרובות, של פרסום במכשירי מובייל. מגמה זו גם באה לידי ביטוי במחקר שערכה eMarketer על הפרסום באמצעי המדיה השונים בישראל, ועל-פיו תקציבי הפרסום למכשירים סלולריים צפויים לגדול בכ-25% במהלך השנתיים הקרובות בישראל (יותר מכל אמצעי מדיה אחר, ובהפרש עצום). עורכי המחקר עצמו מסכמים אותו בהדגשת עלויות הפרסום הנמוכות בשוק האינטרנט הישראלי בכלל, ועלויות הפרסום בתחום המובייל בפרט, ומציינים כי נכון להיום מדובר בנקודת כניסה זולה.

אבל אם ארה"ב מהווה מדד להתנהגות הצרכנים בעולם המערבי, גם אם לא העכשווית, הנתונים המתייחסים לאחוז המשתמשים בסמארטפונים וטאבלטים, המבצעים רכישות באמצעות מכשיריהם הוא מרשים:
בסקר IAB - The Interactive Advertising Bureau שנערך ביולי 2012 דיווחו כמעט 70% מהמשתמשים בסמארטפונים כי הם מבצעים רכישות באמצעות המכשיר על בסיס חודשי קבוע. בקרב משתמשי הטאבלטים הנתון הוא מרשים אף יותר - מעל 80% מבצעים רכישות קבועות דרך המכשיר, כאשר יותר ממחציתם בסכום העולה על 20$ בחודש.

כדי להבין את קצב הגידול של רכישות הצרכנים באמצעות מכשירים סלולריים בארה"ב מספיק להסתכל על הנתון המתייחס לתקופת הקניות העמוסה ביותר: חג המולד - 21% מהאמריקאים הצהירו כי ישתמשו במכשיר הסלולר לצורך קניות החג (דצמבר 2012), לעומת נתון הנמוך בדיוק במחצית בתקופה המקבילה אשתקד.

במחקר שערכה emarketer על היחס שבין הזמן הממוצע שהאמריקאי מבלה מול כלי המדיה השונים (טלוויזיה, מחשב, עיתונות מודפסת, רדיו ומכשירים ניידים) לבין התקציב הממוצע לפרסום בכלים אלו, ניתן לראות סטיה חדה ביחס למכשירים הסלולריים: בעוד שהאמריקאי מבלה כ-11.7% (המהווים כשעה ועשרים דקות) מתוך זמן השימוש בכלל אמצעי המדיה, בשימוש במכשירי מובייל, רק כ-6% מהחברות בארה"ב מעניקות אחוז זהה או גבוה יותר עבור תקציבי הפרסום למובייל.

וזו בדיוק הסיבה, שנכון ל-2012 עלויות הפרסום במכשירים סלולריים נמוכות משמעותית ביחס לפרסום בכל אמצעי מדיה אחר - הפוטנציאל שם, מרבית החברות עדיין לא הפנימו את זה!

בישראל, הנמצאת הרחק מאחורי ארה"ב, בכל הקשור לאימוץ אתרים ידידותיים למכשירים סלולריים, ולפרסום המכוון למכשירים אלו, העלויות ביחס לחשיפה נמוך אף יותר.

עתיד האינטרנט - עיצוב רספונסיבי

"עיצוב רספונסיבי" (Responsive Web Design או RWD בקיצור) אינו סתם עוד מושג באזז חדש בעולם האינטרנט. עיצוב אתרים רספונסיבי, כשמו כן הוא – מגיב לגודל המסך בו המשתמש צופה, ומשנה את תצורת האתר בהתאם. ייתכן וגישת העיצוב הרספונסיבי תהפוך כבר בתוך שנה-שנתיים מהיום לשיטה הבלעדית בה מעצבים אתרים, וזאת בשל אופייה המשתנה של הגלישה באינטרנט.

גישת העיצוב הרספונסיבית באה לתת מענה לשימוש הגובר במגוון הרחב של מכשירים בהם גולשים המשתמשים: טלפונים סלולריים, טאבלטים, לאפטופים ומחשבים אישיים. לכל אחד ממכשירים אלו מגוון מסכים בגדלים ורזולוציות שונות, לכן אתר שנראה טוב על גבי מחשב אישי לא בהכרח יהיה נוח לצפייה במכשיר סלולרי.
responsive

בעבר כבר סיקרנו את החשיבות שבהקמתו של אתר המותאם לגלישה סלולרית כאן מאחר ואחוז הגולשים באמצעות מכשירי מובייל (סלולרי וטאבלט) נמצא בעלייה מתמדת, ומאחר ויותר ויותר גולשים בוחרים לנטוש אתרים שאינם מתאימים עצמם לגלישה סלולרית (שלא לדבר על אי-רכישה של מוצרים מאתרים שכאלו), חשיבותו של אתר המותאם לגלישה סלולרית רק עולה. אך הבעייתיות בהקמתו של אתר שכזה נובעת מן העובדה שהוא (לרוב) מצמצם את תכני האתר הרגיל (ולרוב גם מכיל תכנים זהים רבים הפוגעים בדירוג האתר), ולרוב גם אינו נותן מענה נקודתי לכל מכשיר ומכשיר, וכפועל יוצא עשוי להתייחס לטאבלט (בעל מסך גדול) באופן דומה למיני סמארטפון, על-אף אופיין השונה של הגלישה והגולש בין שני המכשירים. בדיוק לשם כך פותח קונספט העיצוב הרספונסיבי.

העיצוב הרספונסיבי פרץ בסערה מאז החל כקונספט תיאורטי רק לפני שלוש שנים (מאמר של אית'ן מארקוטה). בניגוד לפתרונות הקודמים, אתר שנעשה בעיצוב הרספונסיבי מכיל את כל התכנים בכל הגרסאות (לא עוד תכנים חלקיים בגרסאות הסלולריות). במקום ליצור עמוד אחד של 800 פיקסלים הממרכז עצמו, בעיצוב הרספונסיבי העמודים מורכבים מאלמנטים הקובעים את צורתם, מיקומם ואת גודלם בהתאם לרוחבו של מסך הדפדפן. האלמנטים קובעים את גודל המסך באמצעות CSS media queries. כדי להבין טוב את משמעויות העיצוב הרספונסיבי נשתמש בעמוד הבא של אתר ה-Boston Globe.
כל אחד מן התפריטים (לאו דווקא הידיעות) מהווה אלמנט בודד. ע"פ העיצוב הרספונסיבי כל אלמנט שכזה יופיע בעמוד הפותח בכל אחד מן המכשירים, כאשר מספר המרכיבים בכל אלמנט ישתנה בהתאם לגודל המסך, ובמידה ולא ניתן להכיל את כל האלמנטים הם יופיעו בהמשך העמוד (בגלילה). כך שבמחשב רגיל מופיע התפריט באופן מלא על כל מרכיביו, לעומת מכשיר סלולרי בו יופיע רק שם התפריט, כאשר מרכיביו יופיעו בתפריט ה-Dropdown.

כאמור, היופי בעיצוב רספונסיבי הוא שהתפריטים והמרכיבים בעמוד מופיעים בהתאם לגודל המסך בהם הם נצפים, כך שהאתר (ה-URL הספציפי) מגיב בהתאם מבלי לעשות כל הפניה או שינוי מהותי בתוכן הכללי.

עיצוב רספונסיבי ו-S.E.O

יתרונות

אוקיי, הבנו שעיצוב רספונסיבי שומר על ה-URL קבוע בין אם במחשב אישי ובין אם הגלישה נעשית באמצעות מכשיר סלולרי או טאבלט, אבל מה לגבי ה-SEO? האם עיצוב רספונסיבי תורם גם לקידומו של אתר? אז במילה אחת אפשר לסכם את התשובה: כן!

אחוז נטישה נמוך – Low bounce rate
כמובן שעצם היותו של העיצוב הרספונסיבי ככזה המותאם לגלישה סלולרית מפחיתה את אחוז ה-bounce rate – אותו אחוז של גולשים החוזרים לתוצאות החיפוש בגוגל באופן מיידי לאחר שהקליקו על האתר. יותר מ-60% מהגולשים שיגלשו במכשיר הסמארטפון שלהם ויגלו אתר שאינו מותאם לגלישה סלולרית יחזרו מיידית לתוצאות החיפוש להם. גוגל מודד נתונים אלו, וככל שה-bounce rate של האתר גבוה יותר כך יורד גם דירוגו בגוגל.

דירוג גוגל משופר בסלולר
יש עדיין רבים החושבים כי תוצאות החיפוש בגוגל זהות בכל המכשירים – אז מעבר לעובדה שמדובר בטעות, גוגל כבר הודיעה בעבר כי שיטת הדירוג שלה במכשירים סלולריים נעשית, בין היתר, ע"פ מידת התאמתו של האתר לגלישה סלולרית, והחברה אף ממליצה לאמץ את העיצוב הרספונסיבי (למרות שכאופציה שניה ממליצה החברה, למי שאינו יכול לעשות כן, לבנות אתר נוסף ב-URL אחר המותאם לגלישה סלולרית). כך שמבחינת ציוני גוגל אין ספק שעיצוב רספונסיבי תורם רבות לדירוג בתוצאות החיפוש בסלולר.

אין תוכן כפול
יתרון נוסף לעיצוב הרספונסיבי בהיבט ה-SEO נוגע לכך שתוכן האתר אינו מוכפל. בהפניה ישירה מן האתר הרגיל לאתר סלולרי נפתרת בעיית המראה ונוחות הגלישה, אך מתעוררת בעיה נוספת הקשורה בתכנים כפולים המופיעים בשני אתרים שונים. כמובן שאתר רספונסיבי המכיל את תוכן האתר במקום אחד בלבד אינו בעייתי בהקשר זה.

בניית קישורים
העיצוב הרספונסיבי מעניק למעשה קישורים כפולים לאתרך, שכן אנשים שהקליקו על קישור לאתרך מאתרים אחרים מקבלים בעצם גם קישור (זהה לחלוטין) לאתר הסלולרי, ואין צורך לבנות קישורים חדשים נפרדים (גם לעמודים הפנימיים). גם מבחינת הקישורים המופיעים באתרך אין צורך להעתיקם מאחר והתוכן הוא זהה לחלוטין.
חסרונות

לכאורה העיצוב הרספונסיבי הוא הפתרון המושלם לכל מי שרוצה להתאים עצמו לעידן של הגלישה הסלולרית, אבל יש בו גם לא מעט פגמים, חלקם אף נראים במקומות מסוימים כבלתי פתירים:

עלות וזמן
אין מה לעשות, כל מי שהחליט לעשות את המעבר לעיצוב רספונסיבי חייב לקחת בחשבון זמן תכנון ארוך ועלויות ניכרות, הן עבור העיצוב והתכנון והן עבור ההקמה והתכנות. גם אתרים המורגלים בשינויי עיצוב ייאלצו לעבור תהליך בסדר גודל שונה לחלוטין. במובנים מסוימים מדובר בבניית אתר חדש לחלוטין, המצריך זמן תכנון ועיצוב ניכר עוד לפני שבכלל ניגשים למפתחים עם תכניות מוגדרות: אלו תפריטים לכווץ ואיך? אילו תכנים ייחשפו בכל הפורמטים, לעומת אלו שיוותרו בתפריטים (בעיצוב רספונסיבי כל התוכן עובר גם לסלולר בסופו של דבר) ועוד פרטים רבים שלכאורה נראים טריוויאליים בעת תכנון אתר רגיל.
אלו שכן יבחרו לבצע את ההשקעה עכשיו יקטפו את הפירות בטווח הרחוק, שכן בסופו של דבר מדובר בהשקעה חד-פעמית (גדולה אמנם) שמרבית האתרים ייאלצו לבצע בשלב כזה או אחר.

תוכן, תוכן ועוד קצת תוכן
אם נחזור לדוגמה המופיעה למעלה של ה-Boston Globe נגלה שהצעד שביצעו קברניטי העיתון הוא אמיץ בצורה בלתי רגילה. מרבית אתרי התוכן והחדשות (בכלל זה Ynet שלנו, New York Times ו-CNN) יעדיפו (ובצדק) להקים אתר נפרד למכשירים ניידים (או אפליקציות) מהסיבה הפשוטה: עומס בלתי נתפס של דפים ותוכן, הפוגם בחוויית המשתמש במכשירי הסמארטפון של היום. תארו לעצמכם לטעון אתר עמוס כמו זה של CNN על גבי מכשיר סלולרי סטנדרטי, שלא מהדגמים החדישים ביותר (iPhone3 או Galaxy s). ולכן מרבית האתרים הגדולים המכילים תכנים חדשותיים יעדיפו גרסאות מכווצות שטוענות רק חלק קטן מהתכנים והכתבות עם הפניות לאתר הראשי.

חווית משתמש בעייתית
עיצוב רספונסיבי מגביל את המתכנן והמעצב לאותם הדפים ואותו התוכן בכל הגרסאות, ולכן מגבילים את המתכנן גם בכל הקשור לחוויית המשתמש. מרבית הגולשים בסלולרי יספרו לכם שהם רוצים לראות במכשיר הסלולרי בדיוק את אותם התכנים שהם ראו באתר שלכם על גבי המחשב במשרד, אבל הדברים לא עובדים בדיוק ככה - הגלילה עם עכבר על שולחן הופכת את המסע לתוכן המבוקש לפשוטה בהרבה מאשר המסע המפרך עם האצבע (שלפעמים גם לוחצת בטעות על דברים בדרך) והחיפוש באותיות הקטנות במכשיר הסלולרי, ולכן אתרים מורכבים בעלי רמות אינטראקטיביות גבוהה (Facebook כדוגמה קיצונית במיוחד לאתר שכזה) יעדיפו (ובצדק) אתר או אפליקציה נפרדים עבור מכשירים ניידים.

אז מה השורה התחתונה?

בוא נתחיל אם המקרים הברורים: אתרים מורכבים, הדורשים רמה גבוהה של אינטראקטיביות, או כאלו בעלי תכנים רבים ועמוסים שכבר יש להם אתר נפרד עובד ויעיל רצוי שישאירו את הקיים. אך מה לגבי הרוב המוחץ של האתרים? (היותר פשוטים, ובמיוחד אלו שאין להם עדיין אתר נייד) האם כדאי להם לעבור לעיצוב רספונסיבי? ובכן לשם כך ממליצים המומחים לעשות ניתוח עם גוגל אנליטיקס. חשוב לציין שגם אלו שאין ברשותם יכולת מעקב באמצעות גוגל אנליטיקס יוכלו לנסות ולברר את הנתונים באמצעות שאלות ישירות ללקוחותיהם, כיצד הגיעו אל האתר? ובמיוחד, כיצד גלשו בו (באיזה מכשיר השתמשו)?

בשלב ראשוני נברר אם כלל יש צורך בבניית אתר לסלולר, באמצעות בירור אחוז הגולשים באתר ממכשירים סלולריים שנעשה בעזרת Mobile overview report. אם אחוז הנכנסים לאתר נמוך מ-5%, אז אין דחיפות בהקמת אתר מותאם סלולרי, למרות שחשוב לזכור שבשלב כלשהו (וכנראה שבקרוב) יגיע אחוז הגולשים בסלולר אל מעבר למספר זה.

מרבית הסיכויים שכבר בשלב זה אחוז הגולשים באתר באמצעות מכשירים סלולריים גבוה יותר מ-5%, אך כאן מתעוררת שאלה נוספת: "כיצד לחשב את אלו הגולשים באתר באמצעות טאבלטים?" לכאורה מדובר במכשיר סלולרי (וכך באמת נהגו לחשבם בעבר), אך המגמה כיום (כפי שבאה לידי ביטוי במאפייני Google AdWords) היא להחשיבם כגולשים במחשבים רגילים, וזאת בשל מאפייני הגלישה והרכישה של גולשים אלו, הדומים בהרבה למחשבי Desktop מאשר לסמארטפונים.

את הנתונים על מאפייני הגלישה של המבקרים והרוכשים באתר ניתן להשיג באנליטיקס באמצעות Goal Set או Ecommerce metrics set (מה מביניהם המשמש אותך למעקב המרות). לאחר שנכנסנו לעמוד נבדוק את נתוני ההמרות – אם אחוז ההמרות במכשירים (אחוז ולא מספר!) סלולריים נמוך ביותר ממחצית מאחוז ההמרות במחשבים, אזי ביצועי ההמרות שלך עבור מכשירים ניידים הוא נמוך מהסטנדרט המקובל, ויש לבצע אופטימיזציה של האתר עבור משתמשים סלולריים.

איך האתר שלי בכלל נראה על גבי מכשירים ניידים? (ולא רק על הסלולרי האישי שלי!)

השתמש בכלי האפקטיבי Screenfly (בתמונה) לבדוק איך נראה האתר שלך על גבי המכשירים הנפוצים ביותר. ייתכן ועל גבי מכשיר כזה או אחר האתר יראה סביר, אך על מרבית המכשירים האחרים האתר נראה רע. חשוב לזכור שגם אם האתר נראה סביר עבור 50% מהגולשים בנייד, עבור 50 האחוזים הנותרים הוא כבר לא נראה סביר. במקרה שכזה יש לשקול מעבר לעיצוב רספונסיבי, שכן ייתכן והאתר (גם אם הוא מותאם לגלישה סלולרית ברמה כזו או אחרת) מתאים לקהל סלולרי מסוים, אך ברזולוציות מסך שונות הוא כבר מרחיק לקוחות פוטנציאליים.

screenfly

האם האתר הסלולרי שלי מעניק לגולשים את מה שהם רוצים?
בחן את נתוני הנטישה (Bounce Rate) בגוגל אנליטיקס, הנמצאים תחת Standard Reports > Mobile > Overview. האם הגולשים הנוחתים באתר הנייד שלך בורחים ממנו יותר מאשר באתר הרגיל. נתוני הנטישה באתר סלולרי נפרד אמורים להיות דומים לאלו המופיעים באתר הרגיל.
ככלל, רצוי לבצע סקירה מקיפה יותר של ביצועי SEO לסלולר. ברשת קיימים מספר מדריכים מצויינים לכך, שיתנו מענה מלא יותר לשאלה, האם צריך לבצע התאמה סלולרית לאתר באמצעות עיצוב רספונסיבי או שניתן להסתפק באתר מצומצם המותאם לצרכי גלישה סלולרית.

אז איך לבצע את המעבר לעיצוב רספונסיבי?
המעבר לעיצוב רספונסיבי יכול להתבצע בצורה איטית ומדורגת. בשלב הראשוני כדאי לשקול מעבר לעיצוב רספונסיבי רק עבור מחשבים רגילים וטאבלטים, אך לא עבור סמארטפונים הדורשים מורכבות רבה יותר. העיצוב במעבר מינימלי שכזה יהיה פשוט יותר, ובעיקר יעניק לך את הבסיס הטכני הדרוש למעבר המלא. מעבר שכזה גם יאפשר למדוד ביצועים משופרים עבור טאבלטים, כך שניתן יהיה להסיק מכך האם המעבר מאפשר גם נתוני המרות טובים יותר.

במאמרו המקורי מסביר אית'ן מארקוטה כיצד לכתוב את הקוד בצורה נכונה. מפתחים גם יצרו תבניות בסיסיות עבור מערכות ניהול תוכן (CMS) פופולאריות דוגמת WordPress ו-Joomla. חשוב להדגיש כי היישום הטכני איננו פשוט, וישנן מספר לא מבוטל של טעויות נפוצות הנגרמות כתוצאה מכך.
באופן כללי ניתן לציין מספר אלמנטים הכרחיים אותם ניתן ליישם באופן הדרגתי:
1. תמונות דחוסות – שלושה מכל ארבעה משתמשים בסלולר ינטשו אתר, במידה והוא לא עולה תוך 5 שניות. כל תמונה (יפה ככל שתהיה) שגוזלת זמן טעינה יקר חייבת לעבור כיווץ מאסיבי כך שתיטען מהר יותר במכשיר נייד.
2. תכנון לכל גדלי המסכים – הרבה מתכננים יגדירו 3 קבוצות: מחשבים רגילים ונישאים, טאבלטים וסמארטפונים. הבעיה היא שגם בתוך קבוצות אלו ישנם גדלים ורזולוציות רבות ולכן התכנון הרספונסיבי הנכון צריך להתייחס לשינוי בגדלים השונים של האלמנטים שבדף בהתאם לשינוי הפיקסלים (ולא המכשיר) וכל נקודת שבירה שכזו צריכה להיעשות בשלב בו האלמנטים מתחילים להיראות רע. השיטה המומלצת היא להתחיל מהמסכים הקטנים ביותר ולהגדילם באופן מדורג, ובכל נקודה בה הם מתחילים להיראות מפוקסלים או מעוותים להכניס נקודת שבירה.

3. הכנסת כל התוכן – ייתכן והצגת כל התוכן המופיע באתר הרגיל תראה קשה עד בלתי אפשרית עבור סלולר, אך זו למעשה המהות של אתר רספונסיבי. באתרים דוגמת זה של ה-Boston Globe ההבדל היחידי מבחינת תכנים (שהוסרו בגרסאות הסלולריות) הוא במודעות (שגם כך אינן רצויות אצל הגולשים) ובניווט באתר עצמו (שמוחלף בגרסה מופשטת יותר). שום תוכן ממשי באתר רספונסיבי אינו מוחבא. חשוב לזכור שגם הגולשים בסלולר מעוניינים באותם התכנים ולכן אסור למנוע זאת מהם.

4. אופטימיזציה למגע – מעבר לעובדה האלמנטארית, כי אין לכלול כל מיני כללים הנוגעים למעבר של עכבר באזורים מסוימים בעמוד (onmouseover) עבור סמארטפונים. חשוב לזכור כי גם טאבלטים מתנהגים באופן דומה לסמארטפונים, ויותר מכך גם משתמשי Windows 8. לכן חשוב לכלול בשלב הפיתוח של האתר כלל ברזל על-פיו האתר כולו יהיה נגיש ל-touch-only ללא קשר לגודלו של המסך.

5. בדיקה על כל הדפדפנים – בדיקה זו הכרחית כמובן לא רק עבור דפדפני הדסקטופ הרגילים (IE9 של Windows 7, IE10 של Windows 8, Firefox, Chrome, Safari), אלא גם עבור דפדפני הטאבלטים והסמארטפונים השונים (Safari, Chrome Beta, Dolphin, Opera, Default Android Browser). חשוב גם לבצע בדיקה זו על גבי רזולוציות מסך שונות בכל דפדפן.
אז מה השורה התחתונה – לעבור או לא? אז אמנם אין תשובה חד משמעית עבור כל אתר ואתר, ובמקרים מסויימים עיצוב רספונסיבי עשוי לעלות הרבה זמן ומשאבים שלא לצורך, אך עבור מרבית האתרים מעבר לעיצוב רספונסיבי יכין את אלו שבחרו לעשות כן לעתיד בצורה הטובה ביותר, ויעמידם שלב אחד לפני אלו שיהססו/יחסכו/יתעצלו שלבסוף (ומה לעשות - זה הכיוון אליו הולך האינטרנט) ייאלצו לעשות כן, רק אחרי שהבינו שמדובר בהכרח.
לחצו כאן על-מנת שנוכל לבדוק עבורכם האם אתרכם זקוק לבנייה מחודשת רספונסיבית / בנייה של אתר נפרד למכשירים ניידים.

 

המספרים שלנו

- 9 שנות ניסיון
- 172 לקוחות
- 18 מיליון חשיפות לחודש
- 431 פרוייקטים

מה הלקוחות אומרים עלינו


  • אנחנו במוסררה עובדים עם אקטיביטק כבר לא מעט שנים, והשירות שאנו מקבלים מהם הוא ברמה מאוד גבוהה. אחד הבונוסים הגדולים בעבודה איתם הוא בליווי השוטף והיחס האישי שמלווה תמיכה טכנית צמודה. תענוג.
    אבי סבג, מנהל בית הספר "מוסררה".

    מוסררה - בית ספר לאמנות

  • "מאוד נהננו לעבוד עם אקטיביטק לאורך כל תהליך תיכנון וביצוע הקמפיין של הפקולטות בטכניון", מנהל שיווק, הטכניון - חיפה.

    מנהל שיווק הטכניון

  • "הגעתי לאקטיביטק אחרי נסיונות כושלים בשיווק באינטרנט. מצאתי אנשים קשובים, מביני עניין ומקצועיים, שידעו להבליט את היתרונות של המכינה, ולהעניק לה את הקידום הראוי. אני יכול להמליץ בחום על שירותיהם!", שחר גבע - מנכ"ל Overseas Medical Education - מכינה לימודי רפואה בחו"ל.

    ד"ר שחר גבע

  • אפיקים רכב חשמלי עובדת עם אקטיביטק כבר מספר שנים ומקדמת באמצעותה שלוש פעילויות שונות בארץ ובעולם. אנו זוכים לשרות מקצועי, מקיף, מהיר ואמין. מקצוענים אמיתיים, החולקים מהידע שלהם, מלווים ותומכים בכל שאלה ועניין.
    תודה לכם :)

    ליאת נאמן – מנהלת שיווק אפיקים רכב חשמלי

  • "ברצוני להודות לך על הסיכום המפורט והמשמעותי. הקמפיין היה מוצלח, והייתה חשיפה רחבה מאוד לכל האירועים ועמדנו ביעד שהצבנו. בסה"כ כל אירועי שבוע הנוער היו מוצלחים מאוד. מודה לך על הכל! אירית מנדלסון-מאיר, מנהלת מחלקת הנוער - עיריית רמת-גן"

    אירית מנדלסון-מאיר

google tag

היכן אנחנו נמצאים


  תובל 13 ר"ג
  077-345-1111

אקטיביטק בע"מ

שיווק דיגיטלי
כתובת: תובל 13, רמת גן.
מיקוד: 5252228

טלפון: 077-3451111
פקס: 077-2070085
מייל: info@actvtec.co.il

הרשמה לניוזלטר

 

מרכז מידע

 

השרותים שלנו

2017 © כל הזכויות שמורות לאקטיביטק בע"מ

actv-logo

צור קשר